You are currently browsing the tag archive for the ‘טמקא’ tag.


אחרי הפוגה של חודש, משימה מחתולו-של-תקרה מאחד מחדש את ענבר ויותם וגורם להם להחיות את הפודקאסט הטוב ביותר בצד הזה של שדרות!

היום בתכנית:

להאזנה:

להורדה

4chan is teh internetz

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

  • David O’Doherty- My Beefs 2010
  • קוואמי ונדב רביד- פראק יו
  • John Roderick w. Jonathan Coulton, Paul & Stom- The Commander Thinks Aloud
  • Team Unicorn feat. Seth Green- G33k and G4M3R Girls
  • JoCo Cruise Crazy Preformers- Sloop John B (The Beach Boys cover)

ההמלצות של ענבר:

ההמלצה של יותם:

לידיעת המאזין יובל בורשטיין: כן, אני יודע שמבטאים את זה פיצג'רלד ולא פיצ'ג'רלד. Sue me.

[כן, אמרתי שאני לא אעלה את זה לאייקאסט. אבל שרת האיכסון שלי מתנהג כמו, פארדון מיי פרנץ', כלבה מפונקת ומסרב לקבל את הקובץ או לאפשר אליו גישה. בתקווה, זה יפתר בקרוב.]

Meet Buck

מודעות פרסומת

ג'ון בראון היה בוגד.
ג'ון בראון נשא נשק נגד מדינתו.
ג'ון בראון לא הסכים לקבל את דעת הרוב, את הכרעת העם, את המציאות החברתית-לאומית.
ג'ון בראון שילם על פשעיו- לאחר שנתפס כשהוא פורץ למחסן נשק בווירג'יניה במטרה המוצהרת של חימוש עבדים למען ישתחררו מעבדותם- כשהוצא להורג בתליה בשני לדצמבר, 1859.

ג'ון בראון היה פטריוט.

***

פטריוט אמיתי פועל לשיפור פניה של מדינתו. הוא אינו מקבל אותה כמות שהיא, על חסרונותיה, אלא פועל באופן תדיר לפתרון חסרונות אלה. פטריוט אמיתי, בראותו שמדינתו מבצעת עוולות חוזרות ונשנות כלפי בני אדם, יוצא נגד הממשלה הזאת. בישראל, פטריוט אמיתי הוא בוגד.

אתמול העבירה הממשלה את הצעתה של ח"כ ג'וזף מקארת'י פאינה קירשנבאום לחקור את פעלותיהם ומקורות המימון של ארגוני שמאל וזכויות אדם, בטענה ש"חובתנו להגן על זכות חיילינו להגן על מדינת ישראל". לא משנה שאף אחד לא מנסה לטעון אחרת- מסתבר ששיטת "קמפיין המוצצים" של אם תרצו, עליה כתב שלום בוגוסלבסקי, חיה ונושמת בכנסת ישראל.

חשוב לציין- העמותות המדוברות לא עברו על החוק. מקורות המימון שלהן זמינות לכל דורש [למרות שקריו של עתניאל שנלר מקדימה], בין אם באתרי האינטרנט שלהן או בין אם בפניה לרשם העמותות. מה שנעשה כאן הוא שממשלה חוקרת ארגונים שעם דעותיהם הפוליטיות היא לא מסכימה. טבען של חקירות כאלה, במיוחד כשהן מתוקשרות עד כדי כך, למצוא אשמים- ולו בכדי להצדיק את המנדט שניתן להן. כך עובדת רדיפה פוליטית.

***

ג'ון בראון פעל במסגרת חוקה אשר אישרה לאזרחיה לשאת נשק במטרה לשמור עליה חופשיה. פעולותיו לא היו חוקיות [יש לציין שהוא הואשם גם ברצח, באמצעות חרב פרשים, של חמישה תומכי עבדות בפוטאווטומי קריק] אך הן היו חוקתיות– במטרה המוצהרת של שמירה על מדינתו חופשיה מעבדות, מגזענות, מתהום של שנאת השונה. הוא נתן עבור מטרה זאת את מלוא מנת המסירות שלו, כדברי לינקולן, ומותו היה הפאתוס שנדרש כדי להצעיד את חיילי הצפון במלחמת האזרחים האמריקנית.

לישראל אין חוקה, אבל היא כן בדרך למלחמת אזרחים. לפחות, עלינו לקוות שהיא בדרך למלחמת אזרחים: שום דבר אחר- לא לחץ מבחוץ, לא סנקציות, לא גינוי בינלאומי- לא יוכל להסיט אותה מההתדרדרות לתהום אליה היא מתדרדרת.

סביר להניח שלא אקח חלק פעיל בלחימה זו כנגד צה"ל [בניגוד למקרה של ארה"ב, בישראל אין שום חלק בשבועת החייל שמדבר על אויבים מבית. הנאמנות היא לממשלה ולא לעם, ולכן לא סביר להניח שהצבא יפנה כנגד ממשלה שפועלת באנטי-דמוקרטיות], שכן מעט הקרבות בהם לחמתי הספיקו לי ואני מאמין שאבחר להיות פחדן חי על פני גיבור מת. אני מאמין שאנצל את הדרכון הזר שברשותי ואעקור, יחד עם היקרים לי, למדינה אחרת. אני איני פטריוט, לא במובן שהבאתי כאן ולא במובן האספסופי, הג'ינגואי.

***

בשנת 1861 צעדו חיילי הצפון לקרב במלחמה שתביא לביטול העבדות. השיר שליווה אותם  היה "מזמור הקרב על הרפובליקה", שהשורה האחרונה בבית הראשון שלו ["His truth is marching on"] נלקחה מהשיר "גופתו של ג'ון בראון" שפורסם מעט קודם לכן. האיש הזה, בוגד שהורשע ונתלה, מצויין בשיר שלצליליו צועדים חיילי צבא ארצות הברית עד ימינו.

חקרו, ישראל ביתנו ומשתפי הפעולה שלה. הוקיעו, שפטו, הרשיעו. לאחר שוך המאבק, לאחר שהגשמים הנדירים כל-כך ישטפו את הדם שנשפך במלחמת האזרחים שהבאתם, לאחר שתובסו על-ידי הצד ההומניסטי, הנאור, האמון על הדמוקרטיה- יושר פה מזמור הקרב על הדמוקרטיה.
אתם לא תוזכרו בו. אפילו לא בשורה, אפילו לא ברמז.


באחד-עשר ליולי השנה פירסמתי פוסט שעסק בעידוד הגזענות נגד הזרים במדינת ישראל. בסוף הפוסט כתבתי את המילים הבאות:

"אילת היא לא דולות', עדיין לא. אבל הלינץ' בדולות' לא התרחש בוואקום- הוא היה תוצאה של תרבות שראתה בשנאת האחר אספקט מגדיר של עצמה, שדירגה את מעמדם של חבריה לפי צבע עורם, שראתה בכל מי ששונה ממנה אשם כל עוד לא הוכחה חפותו. זו התרבות שמתפתחת באילת בחסות מאיר יצחק-הלוי, וכשיבוא הלינץ' הוא ירחץ ידיו מהעניין.
ואיש לא יורשע."

לינץ' שתלוי על הקיר במערכה הראשונה, יודעים כולנו, יורה בשלישית- ובכן, אתמול [שבת, 19.12.2010] נשמע קול הנפץ: צמיג בוער [שימו לב כמה מהר מם מתפשט- עד לפני שבוע סיפרו לנו שצמיגים שהוספגו בחומרי בערה שומשו להצתת הכרמל על-ידי גורמי טרור] הושלך אל עבר דירה בה התגוררו שבעה אזרחים סודנים. אלה נאלצו לעקור את הסורגים מהחלון לפני שהצליחו להימלט, אך לא לפני שחמישה מהם נפגעו משאיפת עשן ברמה שהצריכה אישפוז. פשעם? ובכן, הם זרים. הם לא משלנו. הם מביאים איתם מחלות.

עוד מעט אלי ישי, האיש ועלילות הדם, יתחיל לשיר את שירת העשבים השוטים. הוא יזמר על איך ההסתה הפרועה כנגד הזרים לא היתה מה שחשבנו שהיא, על איך אי אפשר להאשים אישי ציבור ורבנים על פעולותיהם של אנשים נואשים וסהרוריים  ועל כמה הם לא מהמחנה האמיתי, כמה הם מהשוליים, כמה הם מיעוט. הוא ינסה, כמו במקרה השריפה בכרמל, להסיר את האשמה מעל עצמו. אין בכך לומר שבשני המקרים [ובעוד רבים אחרים] האשמה שלו בלבד- אבל היא עדיין שלו בחלקה, ועליו לשלם על כך את המחיר.
אחרי אותה שריפה בכרמל רבו הקולות שקראו לישי להתפטר. זו, חברים, טעות- אלי ישי לא צריך להתפטר, הוא צריך להיות מפוטר. הוא צריך היה להיות מפוטר אז משום שמעל בתפקיד אליו מונה מטעם ראש הממשלה והוא צריך להיות מפוטר ומועמד לדין עכשיו על ההסתה שלו כנגד העובדים הזרים, אותה הסתה בה המשיך בעוד הוא וקבלני העובדים בישראל ממשיכים את מדיניות הדלת המסתובבת המאפשרת להם לרפד את כיסיהם.

אבל אין בפיטורים של אלי ישי מספיק. האיש אמנם צמרמורת שרק מחפשת עמוד שדרה לזחול במעליהו, אבל העלתו לקרבן לא תביא עמה פיתרון. על מדינת ישראל לחדול מקפיין הזנופוביה שלה על כל גווניו [לרבות פרסומות ה"כולם עובדים בשבילי" המבחילות] ולהתחיל לנהוג כמדינת חוק- לקבע נוהל הגירה מסודר [גם למי, גאספ, שאינו יהודי] ולהעמיד לדין מסיתים ומפרי חוק.

ישראל היא לא דולות', עדיין לא- אבל היא בדרך. הלינץ' בדולות' לא התרחש בוואקום- הוא היה תוצאה של תרבות שראתה בשנאת האחר אספקט מגדיר של עצמה, שדירגה את מעמדם של חבריה לפי צבע עורם, שראתה בכל מי ששונה ממנה אשם כל עוד לא הוכחה חפותו. זו התרבות שמתפתחת באילת בחסות אלי ישי ושאר המסיתים, וכשבא הלינץ' הם רוחצים ידיהם מהעניין.
ואיש לא מורשע.
ועוד כמה חודשים, אשב ואכתוב פוסט שכותרת המשנה שלו תהיה "שובה של הדוּלוּת'" והצחוק יסווה את הבחילה.


בין הילולת קמפיין הפרובוקציה במסווה של מוסר [או שמא זה להפך?] של "אני אוהבת במרפאה האונקולוגית" לבין חוק ההסדרים שפותר בעיות מעיקות כמו פסיקת בג"צ ושאר מזיקין, עברה לה בשקט בשקט הכרזה של משרד התחבורה: קווי המהדרין בדרך להסדר קבע.

שר התחבורה, ישראל כץ, כבר טען בעבר ש"אין פסול ברעיון האוטובוסים בהם יש הפרדה, הבאה להיענות לצרכי הציבור החרדי". מה שכץ- האיש שנהג, בשנות השמונים, לפזר הפגנות של סטודנטים ערבים בקמפוס האוניברסיטה העברית באמצעות שרשראות ברזל- מפספס פה הוא שיש פסול ברעיון מעצם מה שהוא מציע: ביטול עיקרון השיוויון בפני החוק, מעקרונותיה הבסיסיים והחשובים ביותר של הדמוקרטיה המודרנית.

דמוקרטיה, למרות מה שיאמר לכם אחרון הטקבקיסטים, היא יותר מאשר "הרוב קובע". זה קונספט שהיה נחמד מאוד בכיתה ג', כשכולם החליטו שמחרימים את התלמיד השמן, אבל הייתי רוצה לחשוב שהתבגרנו מאז. דמוקרטיה היא, לפעמים, להגן על העם מפני עצמו- חוקים שמפלים ציבור מסויים לטובת ציבור אחר הם אנטי-דמוקרטיים, אפילו אם [ואולי בגלל ש] הרוב תומך בהם. "הרוב קובע" זו אולי דרך מצויינת לבסס דיקטטורת רוב- אבל לא ככה בונים מדינה.

"בדו"ח שערכה חברת בקרה שפעלה מטעם משרד התחבורה, מצוין כי בכל תקופת הפיקוח "לא דווחו לנו על-ידי הבקרים מהשטח על אירועים של 'כפייה', 'התנגדויות', 'צעקות' וכדומה, בכל הקשור לסדר הישיבה באוטובוסים ובנוגע להפרדה בין גברים ונשים". עם זאת, אותה חברת בקרה גם דיווחה כי ב-6 מתוך 17 נסיעות שבהן בוצעה בקרה, "הבקרים התבקשו/נדרשו לעבור מקום, וכך עשו על-מנת לא להגיע לעימותים עם האוכלוסייה המקומית"."

הבנתם? לא דווח לנו על מקרים של כפיה או התנגדות, אבל בשלושים וחמישה אחוז מהמקרים הבקרים נדרשו לעבורמקום- ועשו זאת. לא מאשים אותם- לחטוף מכות מאוטובוס שלם לא נשמע כמו קונספט מושך במיוחד- אבל איך אין פה כפיה? ושלושים וחמש הפניות שנתקבלו בקו החם לנפגעי קווי ההפרדה, שטרח משרד התחבורה לפתוח רק לפני חודשיים, הן לא כפיה?

בחיי שמתחיל להימאס לי מלומר "אמרתי לכם" [שקר גס ונתעב, אף פעם לא נמאס לי מזה], אבל לפעמים אין ברירה: אמרתי לכם ואמרתי לכם. אמרתי שמה מה שמתחיל באופן וולנטרי, יהפוך לסטנדרט. מה  שהפך לסטנדרט, יהפוך לכפיה.
וצדקתי.


מילים רבות כבר נאמרו ונכתבו על חוק הנאמנות שעבר לפני כשבועיים. אמרו עליו שהוא גזעני, שהוא אנטי דמוקרטי, שהוא הצהרתי וחסר שיניים- וצדקו. יש, לעומת זאת, מי שהחלק האחרון צורם להם, והם משתמשים בטמקא כבמה להפצת הגזענות שלהם.

הרב ישראל רוזן פירסם לפני שבוע טור בטמקא יהדות, ביב שופכין שני רק לNRG יהדות, בו הוא קורא להרחיב את חוק הנאמנות לרמה בה יחייב כל אזרח להישבע אמונים למדינה יהודית ודמוקרטית או להפוך ל"גר-תושב"- אזרח סוג ב'.רוזן, בחסדו כי רב, מוכן "להסתפק" בשלילת הזכות לבחור [על הזכות להיבחר אין על מה לדבר] ובשלילת הטבות כספיות מסויימות. ערבים ושמאלנים, אליבא דרוזן, יודרו מהשיח הפוליטי המקומי שישאר "טהור" ו"ציוני". לא בטוח אם הוא מתכנן לקבוע את ערכם בחמש שמיניות מערכם של שאר האזרחים, אבל לא הייתי מופתע אם כן.

זו אינה הפעם הראשונה שרוזן נוגע בנושא הנאמנות. בהיותו ראש מכון צומ"ת [שפועל במטרה המוצהרת לכינונה של מדינת הלכה- מעניין שזה לא נתפס בעיניו של רוזן כיציאה נגד הדמוקרטיה] ומפרסם בשבועון המכון מאמרים כמו "ונוספו ערביי ישראל (ובג"צ) על שונאינו" בהם הוא קורא לשלילת זכויותיהם של ערבים ושמאלנים. שם הוא לא מסווה את דבריו כפי שעשה בטמקא- הוא פונה, אחרי הכל, לקהל הבית שלו. מתינות אינה אפשרית.

"הגיעה העת 'להכריז מלחמה' על ערביי ישראל, וכמובן פלשתינאי יו"ש, שאינם נאמנים למדינה לפי מבחנים ברורים שיוגדרו, ולהגדירם כ'אויבים'. ה'מלחמה' תהיה במסגרת של שלילת זכויות, גם קולקטיביות (כמו נסיעה בעורקי תחבורה), כל זמן שאינם עומדים במבחן הנאמנות למדינה. גם זכות ההצבעה לכנסת, ובודאי זכות ההיבחרות, אינם 'הלכה למשה מסיני' ומותר לכרסם בהם בשל אי-נאמנות, ובודאי מטעמי בטחון ו'הבא להורגך'."

בואו נכריז על כולם- רטרואקטיבית, שימו לב- כאוייבים ונשלול מהם זכויות באופן קולקטיבי. זכויות יסוד הן לא באמת זכויות יסוד ומותר לכרסם בהן. לקראת סוף המאמר הוא אף מבצע להטוט לוגי מופרך לנושא ההתבוללות ומציין לחיוב את שיטת הפעולה של פרעה כפיתרון אפשרי עבור ישראל של 2010. אפליה על-פי גזע, ביטול זכויות יסוד וענישה קולקטיבית- מאדם הקורא לכולם להישבע למדינה דמוקרטית. He keeps using that word. I do not think it means what he thinks it means.

אלו פניה של החקיקה ההלכתית, חברים. אלו פניה של הדמוקרטיה היהודית.
אבל זה לא יקרה אף פעם, נכון?
נכון?

ובכן, הנה באים להם רבני "צהר"- סוחרי הסמים של היהדות. בעוד בעבר הם הסתפקו בלהיות הצד המתנחמד של הרבנות, שמספק אפשרות לחילוניים טובים ללכת בלי יהדות ולהרגיש עם- הקלות במקווה, הדרכת חתנים וכלות שלא כוללת הסברים על מתי מותר לכלוא את האישה בבית וכדומה- עכשיו הם הציבו את כוונותיהם על חקיקה הלכתית במסווה של "יעוץ לחברי כנסת" וקידום "חקיקה יהודית". כשהם נתמכים על-ידי אותו גזען מתועב ישראל רוזן, לא קשה לעשות את ההקשרים ולהבין על איזו חקיקה יהודית בדיוק אנחנו מדברים.

אפשר כמעט להעריך את רוזן על הפתיחות שלו והעובדה שהוא לא מנסה להסוות את שנאת האדם שעומדת בבסיס הדת שלו, ולא מסתתר מאחורי ציפוי הסכרין המלאכותי של רבני צהר.
אבל רק כמעט, משום שיש שרצים שכל הפתיחות שבעולם לא תכשיר אותם.


אין יותר מדי דיבורים השבוע, עקב הצינון הקל שתקף אותי באכזריות וללא התגרות. בחיי, שמישהו ישלח משקיפי או"ם לחקור את העסק הזה.
ד"א, כל הקטע הזה של "הו שלום, אני בלה בלה ואתם מאזינים ליאדה יאדה יאדה"? זה נקרא באמפר. אני אשמח לקבל כאלה ממאזינים או מפודקאסטרים אחרים [ואפילו אשמח להקליט כמה כאלה בעצמי]. המייל שלי מופיע בדף ה"אודות" ממש פה למעלה.


להורדה- הקליקו כאן.

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

Thee Merry Widows- Death City USA
Tom Jones- Burning Hell
Horrorpops- Thelma and Louise
Jonathan Coulton- Mandelbrot Set
Still Nameless- New
Paul & Storm- The Pirate's Feast

אייקון מהנה!


זיכרו עם מי יש לכם עסק," הם המילים אשר כתובות בין שורות המפגינים בשחור. "זיכרו מי אנחנו, ראו את ההמונים שאנו יכולים לגייס בפקודה פשוטה אחת. דעו את כוחנו. דעו מה אנו יכולים לעשות למי שעומד בדרכנו."

ובכן, הנה.


שבתי, רק על זה חשבתי, רק על להקליט עוד תכנית לקהל המאזינים הנאמן שלי.
טוב, נאמן-ish.
התכנית של היום מכילה את כל מה שאתם אוהבים- מוזיקה, פוסט מצויין על חוק היובש, אנשי דומינו ראלי וכמובן- טקסט עם הרבה לינקים. זה מודרני, טקסט עם הרבה לינקים.

להאזנה:

להורדה- הקליקו כאן.

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

סילאן- חופש סופי
Plugs- Le Primate Qui Parle
Neocreeps- Fallen Star
Les Vieilles Salopes- L'amnesique
Jonathan Coulton- Re: Your Brains

תכנית זו תשמיד את עצמה בעוד חמש שניות.

Plugs- Le Primate Qui Parle


במערכה השלישית של "המלט", לא הרבה אחרי הנאום המפורסם, מוצא המלך קלאודיוס פיתרון יצירתי לטיפול בבעיית הנסיך שעלול לרצות לנקום את רצח אביו. באמתלה של טיפול לדיכאונו של המלט, מעלה קלאודיוס רעיון:

"החלטתי מהר כדלקמן:

הוא יישלח מייד לאנגליה

לתבוע שם את החובות הנשכחים שלנו."

בדברו על "החובות הנשכחים" מתייחס קלאודיוס לדנגלד, הכופר- במונחים עכשוויים יותר ניתן להגדירו כ"פרוטקשן"- אשר נהוג היה לשלם לדנמרק פן תשלח את הוויקינגים שלה [ויקנג, בניגוד לאמונה הרווחת, היה מקצוע ולא השתייכות לאומית] שיפשטו ויציתו ויאנסו ויהרגו ויהרסו לכולם את אחר הצהריים.

כפתרון, חייבים להודות שהוא די אלגנטי: קלאודיוס נפטר מצרה אחת בבית ומרוויח בחזרה כמה גרושים. אלגנטי, יעיל והעובדה שהכול מתפוצץ לו בפנים לחלוטין לא רלוונטית ואני לא מבין למה אתם מעלים את זה בכלל.

התייחסות לדנגלד לא נגמרת בשייקספיר- קיפלינג כתב על כך פואמה, ממנה נהוג לצטט [בעיקר בבריטניה] את המשפט: "מרגע שתשלם ולו דנגלד אחד, לעולם לא תיפטר מהדנים".

***

המפגינים שיצאו נגד מאסרם של ההורים בפרשת בתי הספר בעמנואל לא עושים זאת מתוך אהבה רבה לאשמים. הם לא עושים זאת מתוך אמונה בצדקת הדרך או למען שמירה על עיקרון מוסרי זה או אחר. הם עושים זאת משום שנשלחו, על-ידי רבניהם, להפגין בהמוניהם באמתלות שווא ש"יהודים נרדפים על שם דתם".

ראשית, הם לא נרדפים על שם דתם- הטענה כי ההורים נכלא על שום שבחרו להפלות אפליה גזענית [מה שנכון] באמתלה של אדיקות דתית פשוט לא נכונה. ההורים הללו נכלאים משום שלמרות שפסק בג"ץ בעניינם- ופסיקת בג"ץ, עבור אלו מאיתנו שנרדמו בשיעורי אזרחות, כמוה כחוק- הם מסרבים לקבל את החלטתו. הם לא נעצרים כי הם אומרים ש"הרבנים הם מעל לחוק", הם נעצרים משום שהם מיישמים את התפיסה הזאת.

שנית, אפשר להבין את הרבנים אשר שולחים את תלמידיהם להפגין- החום מכביד, בטח בחליפות השחורות הללו, ולשבאב אין כוח לשבת כל היום בטמפרטורות האלו ולהתפלפל על קוצו של יו"ד. אז אם קלאודיוס שלח את בעיותיו לאנגליה, הרבנים שולחים אותן לרחובות, להפגין ולמחות על תוצאותיה של פרשה שברור לכולם שלא מוציאה את הממסד הרבני טוב במיוחד, ועדיף לוֹ שהיתה שוקעת במצולות השיכחה של עוד ספיישל "כוכב נולד".

אבל להתעלמות מחיר משלה: בג"ץ [אותו הם מציגים כחורג מסמכויותיו כשפוסק בתחום החינוך. כאילו אם היתה מגיעה ההוראה מגדעון סער, שר החינוך, היו אומרים "נעשה ונשמע"] מתחיל להפגין את כוחו בביטול הקצבאות לכעשרת אלפים אברכים, והפגנת כוח נגדית נדרשת מצד הממסד הדתי. "זיכרו עם מי יש לכם עסק," הם המילים אשר כתובות בין שורות המפגינים בשחור. "זיכרו מי אנחנו, ראו את ההמונים שאנו יכולים לגייס בפקודה פשוטה אחת. דעו את כוחנו. דעו מה אנו יכולים לעשות למי שעומד בדרכנו."

על מדינת ישראל להישמר לה מפני הקלות הבלתי-נסבלת בה היא משלמת את הדנגלד. בשלב מסויים, יהיה מאוחר מדי בכדי להיפטר מהדנים.


למי שלאשמע, למי שלא קרא- הנה.

את שני הסנטים שלי אני חושב שאני מייצג כראוי עם התמונה הזאת:


*Giovinezza

בעל הבית

ממוחו הקודח של בעל הבית

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 6 שכבר עוקבים אחריו