You are currently browsing the category archive for the ‘קולנוע’ category.


זרם התודעה, בן אדם. זרם התודעה.

היום בתכנית:

להאזנה:

להורדה


השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

  • Jake Shimabukuro- While My Guitar Gently Weeps
  • Ahmed and the Plasterers- Anu Machrizim Bazot
  • SH- California Dreamin (REMIX)
  • Jonathat Coulton, John Hodgman & John Roderick- Tonight You Belong To Me (JoCo Cruise Crazy)

ההמלצות של יותם:

ההמלצה של ענבר:

קולולוש!

מודעות פרסומת

שבנו! יש קו-הוסט! קוראים לה ענבר! היא כבירה!

הפרק הנוכחי ארוך להפליא- שמונים ואחת דקות- הוא גם שוקל בהתאם. אני מתנצל אם הדבר מכביד על רוחב הפס שלכם, אבל אני חייב להודות שמדובר באחת התוכניות המוצלחות אם לא המוצלחת ביותר. הקלטת התכנית פנים-מול-פנים עם אדם נוסף לוקחת את התכנית למחוזות חדשים של איכות- במיוחד כשמדובר באדם כביר כמו ענבריגמי. אני מניח שמה שאני מנסה להגיד הוא: כן, זה ארוך. כן, זה כבד. אבל בחיי, זה שווה כל רגע. האזנה נעימה.


להורדה- הקליקו כאן.

גשר האבדון בדרך למכללה

אנחנו חוצים את הגשר הזה בכל יום בדרך ללימודים. איי קיד יו נוט.

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

Jonathan Coulton- That Spells DNA
Brad Sucks- Look and Feel Years Younger
MC Frontalot- I Hate Your Blog

קטעי הפתיחה הקרה והסגירה נלקחו מתכנית הטלוויזיה של קרייג פרגוסון, והקטע בו טום להרר מדבר נלקח מגרסאת ההופעה החיה של Folk Song Army. הקטעים מובאים כאן תחת רישיון שימוש הוגן.

וזכרו- לחתלתולים אין מה לחפש בקולג'.


אין יותר מדי דיבורים השבוע, עקב הצינון הקל שתקף אותי באכזריות וללא התגרות. בחיי, שמישהו ישלח משקיפי או"ם לחקור את העסק הזה.
ד"א, כל הקטע הזה של "הו שלום, אני בלה בלה ואתם מאזינים ליאדה יאדה יאדה"? זה נקרא באמפר. אני אשמח לקבל כאלה ממאזינים או מפודקאסטרים אחרים [ואפילו אשמח להקליט כמה כאלה בעצמי]. המייל שלי מופיע בדף ה"אודות" ממש פה למעלה.


להורדה- הקליקו כאן.

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

Thee Merry Widows- Death City USA
Tom Jones- Burning Hell
Horrorpops- Thelma and Louise
Jonathan Coulton- Mandelbrot Set
Still Nameless- New
Paul & Storm- The Pirate's Feast

אייקון מהנה!


פודקאסט שבוע אחרי שבוע?! What sort of witchcraft is this?!
כל השירים [פרט לאחרון, שמוקדש לאיש הנחמד הזה] מוקדשים לחברה שלי, ונלקחו [פרט לג'ונת'ן קולטון] מהאתר הנפלא www.archive.org, שמרכז בתוכו הררים של מידע דיגיטלי חופשי מזכויות יוצרים. עבור חזיר מידע שכמותי, האתר הזה הוא מכרה זהב.


להורדה- הקליקו כאן.

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

Hazzan Avinoam Sharon- Be-Rosh Ha-Shana (from the Netaneh Tokef of the Rosh HaShana service)
Leonard Cohen- Everybody Knows
Jonathan Coulton- Famous Blue Raincoat
Tom Lehrer- Elements
Leonard Cohen- Hey, That's No Way To Say Goodbie
Bob Dylen- Desolation Row

שיהיה לכולנו חג שמח, עד כמה שאפשר בהתחשב בהתחשב בחג [:


מי זה המגיח לו מן הזריחה, רוכב על סוס משל היה אייזיאה מוסטאפה ונושא את אקדח הפודקאסט שלו מחוץ לנדן, שלוף ומוכן להנחית מנה גדושה של בדיחות בינוניות על כל מי שמעז להאזין לו?
דאט'ס גורראם מאדארפאקינג רייט- חיות אחרות, זה מי. יש מוזיקה טובה, יש אנקדוטות, יש מה לעשות. קדימה.
צ'ופ צ'ופ.

להאזנה:

להורדה- הקליקו כאן.

I'm an aweful person, I know.

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

Sean Fournier- Broken Stereo (Acoustic Version)
After The Ice- It Happens All The Time
NanowaR- Intrue & Metal-La-La-La
Juanitos- Sai-K-Delic Party
Mike Phirman- Indie

ובקרוב- נחמד.קון!


מצד אחד, זה סרט שמבוסס על משחק וידאו- וההיסטוריה של אלה מוכרת לכולנו היטב.
מצד שני, זה לא יכול להיות גרוע יותר משני הסרטים הראשונים של מורטל קומבט.
או מסטריט פייטר.
או מכל דבר שנעשה ע"י יואה בול.

מצד שלישי, אם אתם רוצים לעשות סרט שלא יכלול נינג'ות מהגיהנום עם צלצל בתוך הזרוע, אנשי לטאה יורקי-חומצה, חיילים מרושעים של מימד מקביל וטורניר קרבות בין-יקומי שמאורגן ע"י מכשף רשע ויקבע את גורל העולם כולו-
אולי "מורטל קומבט" הוא לא הפרנצ'ייז בשבילכם?


פודקאסט ראשון מאז המעבר והאיחוד!
אנדר חדש! פינה חדשה! אותו מנחה משעמם!

להורדה והאזנה- לחצו כאן.

השירים שמופיעים בתכנית, לפי הסדר:

Brad Sucks – Fake It
Jonathan Coulton- Over There
Mike Phirman-  The Old Me
Shearer – Ordinary Man
Hard 'n Phirm- Not Illegal

עוד בתכנית: ויקינגים, תפוחים, סטודנטיות, סיינטולוגיה וציצים!

היי, תראו- עונה חדשה לחתולי הרעם!


Castle

הרומן שלי עם "קאסל" [הידעת? כשכותבים על סדרה שאוהבים, חייבים לפתוח במשפט "הרומן שלי עם…" אחרת זה לא נחשב] התחיל כשחבר זרק כבדרך אגב משפט על הסדרה החדשה של ניית'ן פיליון. פיליון הוא גיק מהסוג שגיקים אוהבים לאהוב. הוא שיחק באפי, כיכב בפיירפליי והשאיר את חותמו עם השורה הבתי נמנעת "The hammer is my penis" במיני-סדרה הוובית ד"ר הוריבל. בנוסף לזה הוא גם דובב בHalo 3 [דמות שנקראה סרג'נט ריינולדס. איך שאני אוהב קריצות שכאלה, בחיי] ובHalo: ODST.

הסדרה עצמה מספרת על סופר גרוש, יהיר, עשיר ומקושר שמצוות עצמו לבלשית משטרה עליה הוא מבסס את הספר הבא שלו. מעין גרסא טלווזיונית מודרנית לסרט "בלש מהסרטים" עם מייקל ג'יי פוקס טרום פרקינסון וג'יימס וודס טרום פמילי גאי. יש שם רמיזות למתח מיני  בין ריק קאסל [פיליון] לבין הבלשית קייט בקט [השחקנית סטנה קאטיק] שלא מוצו עדיין בעונה הראשונה של הסדרה, יש יש שם את אלקסיס, הבת של ריק, ג'ינג'ית חנונית ומגניבה [מולי קווין] ואין שם את ג'יימס וודס, תודה לאל.
כל זה טוב ויפה, אבל לא התכנסנו כאן בכדי לדבר על הסדרה- אלא על השיווק הרשתי שלה.
איך שומרים על ההתעניינות בסדרה שנמצאת בין עונות כאלה? מנצלים את הרשת. ואיך מנצלים את הרשת? בחוכמה.
לא משחקים אותה שאול ובניו ומציפים פורומים, לא משלמים ל"יחידות באזז צעירות" שיכתיבו פוסטים מגניבים ותומכים ולחלוטין-ללא-תמורה-בחיי-נשבע-הטלוויזיה-זה-מצאתי-ברחוב [הם מגעילים אותי כל כך שאני מסרב אפילו לתת אליהם לינק], לא מצלמים סרטונים בהם "במקרה" תופסים את מתן וילנאי לוקח שקית קפה.
מה שABC כן עשו היה למנף שני כלים רשתיים מאוד חזקים פייסבוק וטוויטר .יש לנו פרופיל של ריק קאסל בשני השירותים האלה שמתעדכן בתדירות שלא מביישת אדם רגיל [כולל תמונות ואינטראקציה עם בני אדם שמגיבים ומוגבים בחזרה] וכל זה בלי להזכיר שמדובר בסדרת טלוויזיה. ריק [ואלקסיס, שמתחזקת לו את הפרופילים בהיותה יותר מעודכנת טכנולוגית ממנו] שולח טוויטים תוך כדי חקירה של מקרים [שלא מופיעים בסדרה], מקבל הצעות לפיתרון מעוקבים בפייסבוק ומתבדח בהומור פיליון-י טיפוסי כל כך שלפעמים קשה לזכור שמדובר בדמות פיקטיבית ולא באדם אמיתי.

אז אמנם מדובר בכותב צעיר שתפקידו הוא לשמור על הבאזז מסביב לרוחה של הדמות בזמן שאנחנו מחכים ל21 לספטמבר, מועד שובה של הסדרה, אבל תחושת הTINAG ["זהו לא משחק", מונח מתוך משחקי מציאות אלטרנטיבית] חזקה כל כך שהצופה/עוקב מחייך לעצמו ונמנע מלשבור את האשליה.
כי לא מדובר פה בזלזול באינטיליגנציה של הצופה, לא בלדחוף מוצרים ופרסום בכל מחיר. מדובר באנשים שמכירים את קהל היעד שלהם ויודעים איך לדבר איתו, איך לשמור עליו מעוניין. בין זה לבין חוברת ההתגוננות מפני הזומבים שנשלחו טרום יציאת הספר "מלחמת העולם Z", אולי יש עתיד לדבר הזה שנקרא שיווק רשתי. רק צריך לנפות ממנו את כל העלוקות.


  • כוח המחץ מצליח בקולנוע. וופטי פאקינג היי.
    אחרי ההצלחה של הרובוטריקים [או כמו שהוגדר בויג'יקאטס, "דוסון קריק- עם רובוטים!"] האולפנים ההוליוודיים שמו להם למטרה לשווק לי מחדש את הילדות שלי בצירוף התוספת המיותרת של שחקנים מעיקים. אז אם בדוסו- סליחה, רובוטריקים היו אלה שיה לה-באף ומייגן פוקס [שכישוריה הת'ספיאניים מסתכמים ב"היי, יש לי ציצים!"], כוח המחץ מתעקש לדחוף לי לצלחת את דיימון וויינס, שהעיק עוד בימי "מת לצעוק" הראשון. על ליהוקו של ג'וזף גורדון-לוויט לתפקיד קוברה קומנדר אני בכלל לא אתחיל לדבר, כי בכל פעם שהנושא עולה אני מאבד את ההכרה ומוצא עצמי ערום ביער עם טעם מוזר של דם בפה.
    אבל כמובן שאני אלך לראות את הסרט הזה בקולנוע, גוררמיט.
  • ילדים אוהבים את "דמדומים". כמה מפתיע.
    הייתי יכול לכתוב פה שישה עמודים על הבעיות שלי עם "דמדומים" [נתחיל בעובדה שהוא סרט מחורבן* ונעבוד משם], ועל העובדה ששותפתי לצפיה בו נעמדה באולם הקולנוע אי-שם באוסטרליה והתחילה לצעוק על המסך בערבית מדוברת [זה לא ממש הפריע לשאר האולם שהיה ריק פרט לשישיית נערות בנות 15 שריירו קולקטיבית על השחקן הראשי עם התספורת המנופחת].
  • הייתי יכול לכתוב על הבושה שבבחירה בסרט הזה לאיזהשהוא פרס שהוא לא ראזי, אבל אז ראיתי את שאר הזוכים: האנה מונטאנה, בריטני ספירס, האחים ג'ונאס [יום יבוא ומישוה יאלץ להסביר לי מי הם] והיי סקול מיוזיקל 3. אפשר להירגע, חברים, זה פשוט אומר שעתידו של המין האנושי אבוד.
  • אין לי מושג מי זאת. אולי זה בגלל שאני לא רואה טראש.
    אני חושב שבכתבה הזאת יש כמה נקודות ששווה להתמקד בהן.

    1. אם את רוצה שיפסיקו להתייחס אלייך בתור סמל סקס, מה דעתך- וזה רק רעיון, כן- לא לפרסם יחד עם הכתתבה עלייך תמונה שלך בביקיני? מה עם תמונה שלך מתקנת אופניים, או שוקדת בעיון על ספר מדמ"ח טוב?
    2. אני מצטער, אבל הכיתוב"אני חושבת שאני מגניבה" מתחת לתמונה שלה מתעסקת עם חציר או מה שזה לא יהיה פשוט קרע אותי מצחוק.
    3. ממתי אנשים שנפלו מתכניות ריאליטי הפכו באופן רשמי ל"פליטים"? האם גם להם אסור להביא אוכל או ביגוד חם? אתמהה.
  • בניזרי לא רוצה ללכת לכלא.
    ובכן, אני מבין אותו. השעות לא נוחות, האוכל לא משהו, ובשבילו ללכת לכלא זה בטח כמו לפתוח פייסבוק- יצא לו להתקל בכמה אנשים שהוא לא ראה מלא זמן ואולי לא ממש מתחשק לו להיכנס איתם למערכת יחסים מחדש.
    בניזרי רוצה לדחות את תקופת מאסרו בכדי שיוכל לבלות את החגים עם אמו בת ה81, ולחזות בהולדת שני נכדיו. אחרי זה לא נוח לו כי אמור לבוא הטכנאי של היס לחבר לו את הממיר HD, מיד לאחר מכן יתחיל לו כאב ראש אז לא ממש מתאים, ושבועיים אח"כ בכלל יש את הגמר של כוכב נולד. עונש עונש, אבל יש דברים שלא עושים לבנאדם.
    טאף טיטיז, אדון בניזרי. אותי לימדו בבית הספר שהחיים זה לא תכנית בכקשתך, ואתה לא תמיד יכול לקבל את מה שאתה רוצה. מצד שני, אומרים שמערכת החינוך שלכם שונה לחלוטין- אז אולי אתה למדת שיעור אחר.
    ובכלל, רק אני חושב שההתעקשות של עורכי-הדין מטעם בניזרי על ערעורי עונש חוזרים ונשנים הם שיחזור לא רע של סצינת הויכוח בין ג'ון בנדר למנהל ביה"ס ב"מועדון ארוחת הבוקר"?

*אבל לא הגרוע שראיתי מעודי. הכבוד הזה שמור לסרט הזה.

בעל הבית

ממוחו הקודח של בעל הבית

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.

הצטרפו אל 6 שכבר עוקבים אחריו