אני סטודנט בשדרות, מסיים עכשיו שנה שניה. יש לי עוד ארבע וחצי עבודות להגיד בחודש הקרוב, ועכשיו אני גם צריך למצוא דירה חדשה. למה? כי שכרתי את הדירה שלי מחבורה של קופים בחליפות, מסתבר.

הבניין בו אני גר, שמכונה ביוהרה רבה "פרץ סנטר", שוכן במיקום מצויין עבורי: מעל סופרמרקט, עשרים דקות הליכה מהמכללה- תענוג. כלומר, היה תענוג אלמלא הוא היה מנוהל ע"י דבילים שלא הייתי סומך עליהם לשרוך את הנעליים בבוקר. הבניין נבנה במקור בתמיכת משרד הקליטה במטרה לשכן עולים וקשישים מועטי יכולת. אך כשנסתיימה הבנייה, בשנת 2004, המצב הבטחוני היה כזה שההיענות למגורים בשדרות היתה נמוכה; משרד הקליטה אישר לחברת פרץ בוני הנגב לשכן בדירות סטודנטים. אחד מהסטודנטים המדוברים הוא עבדכם הנאמן.

רוב הזמן המגורים היו אידאליים: המיקום נוח, ופרט למכוניות הצופרות ממגרש החניה שלמטה ולחנות הבגדים שמנגנת מוזיקה מחורבנת בווליום לא הגיוני מעבר לכביש- לא דברים שאפשר להתלונן עליהם להנהלת הבניין, כמובן- לא היו צרות עם הדירה.

לפני שמונה חודשים פנה משרד הקליטה לחברת פרץ בוני הנגב בטענה שישנה דרישה לדירות ועליהן להקצותן לעולים וקשישים מועטי יכולת. מאותו רגע ועד היום בשעה ארבע לא נאמר לסטודנטים על כך כלום- בתחילה נאמר שחוזים יחודשו ב15 ליוני, ומאז הם דוחים את מועד החידוש בשבוע כל פעם בתירוצים שונים ומשונים, תוך הבטחה ש"השם שלך ברשימה" ו"אף אחד לא יפונה מהדירה"- זאת למרות שהחוזים תמו ב31 ליולי.

בשבוע שעבר קיבלתי שתי שיחות מנציגת פרץ בוני הנגב בהן היא אמרה שתיצור איתי קשר בימים הקרובים לצורך חידוש חוזה. היום, כשהגעתי חזרה לדירה אחרי סופ"ש אצל ההורים, פגשתי חבר ללימודים שעבר לגור בדירה מולי- לא חידוש חוזה, חתימת חוזה חדש. לי, לעומת זאת, הוחלק מתחת לדלת הדירה הדף הבא:

ההודעה הזאת הוחלקה מתחת לדלת הבית שלי. את ההגינות הבסיסית של להתקשר ולהודיע לי שאני אמור לפנות את הדירה תוך 72 שעות לא היתה להם, וזה עוד אחרי שבמשך חודשיים הם מושכים אותי ואת שאר הדיירם משבוע לשבוע בהבטחות שהם יודעים שלא יתקיימו. האחראית על הדירות אמרה בעצמה, כשהתקשרתי לצעוק עליה, שהם קיבלו את ההנחיה ממשרד השיכון בסוף השבוע שעבר- אז איפה הם היו עד עכשיו? למה להחכות לרגע האחרון ואז לשלוח אנשים לחפש לאן להעביר את הדברים שלהם תוך שלושה ימים?

לכו תזדיינו, פרץ בוני הנגב. פשוט… לכו להזדיין.

מודעות פרסומת