בתחילת שנת הלימודים, בעודי עומד בשער האקדמיה ומתכונן נפשית ללימודי התואר הראשון בתקשורת, הגעתי להחלטה- את הלימודים האלה אני מתכוון לקחת ברצינות. אני אשקיע ואלמד ואגיש עבודות בזמן ולראשונה בחיי אעשה משהו כמו שצריך.

פאסט פורוורד שמונה חודשים, ואני מוצא את עצמי פותח את העבודה המסכמת בכתיבה אקדמית, העבודה עליה ישק הציון הסופי שלי בקורס שהוא תנאי למעבר לשנה ב', במילים האלו:

בשנת 1999, בעיצומה של בועת הדוט-קום, תיאר הסאטיריקן דייב בארי את האינטרנט כרשת מחשבים שתעזור לאנשים להתעשר בזמן שהיא גורמת למחשבים בכל רחבי העולם להשמיע קולות של ברווז אשר נחנק מציקוצית (Barry, 1999).

כן, אין ספק שהרצינות שולטת בכיפה.


יברך אותך חתולו-של-תקרה, מר בארי.

מודעות פרסומת