אחד המקצועות שאני נאלץ ללמוד, בהיותי סטודנט שנה א' לתקשורת, נקרא "מבוא לשיווק".
עכשיו, אני מאוד לא רוצה להיאלץ לעשות את הקורס הזה פעמיים, מה שאומר שאני חייב להימנע מלהגיד את מה שאני באמת חושב. במקום זה, תיעדתי את מחשבותי לפי הזמן מתחילת השיעור בו בן הופיעו. הנה זה לפניכם, לייב תיעודינג של שיעור במבוא לשיווק. מי יתן וחתול תקרה ירחם על נפשותיכם.

00:02- זה מתחיל רע: למרצה יש שני שמות משפחה, מופרדים במקף.

00:03- …והיא באה מעולם הפרסום. חתולו של תקרה, גאל אותי עכשיו.

00:04- "אני מתייחסת אליכם בתור לקוחות שלי. כמו שבעסקים לא מאחרים, אני מצפה מכם להגיע בזמן". תקני אותי אם אני טועה, אבל אם אני הלקוח- אני אגיע וונאבר איי דאם וול פליז.

00:06- כמובן שמתחת לכל מושג מופיע השם שלו באנגלית, כי אין כמו פלצנות של משרדי פרסום כדי לעורר בחילה. ובכלל, אני די בטוח ש"המחרה" זו לא מילה. "תמחור", גיברת, "תמחור".

 00:10- המרצה מדגימה טענה בנוגע לשיווק על בקבוק מים מינרלים. בטעם אפרסק, כמובן. מים בלי טעם זה סו 2006.

00:11- המרצה שואלת למה אנשים תופסים מוצר כבריא, ואני נדרש לכל קמצוץ של שליטה עצמית כדי לא לענות "כי הם כבשים מחורבנות שמאמינות לכל מה שהחברים הארורים שלך במשרדי הפרסום אומרים להם, זה למה".

00:14- המקרן מציג שלל באזוורדס שיווקיות. ככה נראה המניפסט של הרוע.

00:20- אני בטוח שאם ארכיב את משקפי השמש של נאדה מ"מחיר החיים", הכיתוב שמציג המקרן ישתנה ל”OBEY!”.

 00:25- "'מחזור חיי המוצר' מייצג את מחזור החיים של המוצר." גיברת, טאוטולוגיה זה שלושה בניינים צפונה, איפה שמלמדים לוגיקה.

00:33- המרצה טוענת שטוויטר הוקם כדי לנגוס בנתח השוק של פייסבוק. אני מנענע את ראשי בעצב.

00:35- מספיק להמציא מילים! "לתחלף" זו לא מילה! את חיה בישראל, LEARN THE FUCKING LENGUAGE!

00:40- אווו, גרפים בצבעים שונים. איזו שיטת שיווק חדשנית.

00:47- "כולם לבשו דוקטור מרטינ'ס, ואז כולם לא לבשו דוקטור מרטינ'ס, ואז כולם לבשו דוקטור מרטינ'ס שוב". הו, הרטוריקה! איזו טענה מנוסחת היטב! קירקגור, פוקו ואפלטון טוקבקיסטים עילגים לעומתך!

00:50- המרצה מסבירה מה ההבדל בין "אופנה" לבין "סטייל" ואני תוהה אם יש מישהו בעולם הגדול והמגוון הזה שהזמן שלו מתבזבז יותר משלי.

00:54- השיחה הגיעה לבובות ברבי ואיך הן מובילות לנורמה של מידות גוף בלתי אפשריות. בטח, אין הרבה נשים שמתנשאות לגובה של שלושים סנטימטר ועשויות מפלסטיק.

00:57- תקופות במחזור חיי המוצר: חדירה, צמיחה… רק לי מתנגן בראש Let’s Get It On של מרווין גיי?

01:12- כדוגמה למוצר חדשני, המרצה מעלה את תקן הבלוטות'- ושוכחת, כנראה, שהוא קיים מאז 1994.

זהו זה, חברים. הדבר היחיד שנותר לי הוא להשאיר אתכם עם מילותיו האלמותיות של הוגה הדעות האמריקני הגדול ביל היקס:

"דרך אגב, אם יש פה אנשי פרסום… התאבדו. תודה רבה. אני רק שותל רעיונות, זה כל מה שאני עושה. אין כאן בדיחה, באמת, התאבדו, אין שום הצדקה למה שאתם עושים, אתם העוזרים הקטנים של השטן. התאבדו, התאבדו, התאבדו עכשיו. ועכשיו, בחזרה למופע. ברצינות, אני יודע שאנשי השיווק חושבים: 'הולכת להגיע בדיחה בנושא'. אין שום בדיחה. הסניפו אדי פליטה מאגזוז, תלו את עצמכם, שאלו אקדח מחבר, עשו משהו… פטרו את העולם מהנוכחות המרושעת והמזויינת שלכם."

מודעות פרסומת