הדיווח על מותו של דודו טופז הסעיר את הטוקבקיסטים של טמקא. בין הררי המספידים, המחזירים בתשובה ושגיאות הכתיב, לא חסרים אלו שממהרים להצביע אצבע מאשימה ונוטפת אורנג'דה.

  • "התקשורת אשמה ללא ספק בכל מה שקרה" מברברת לה אחת המגיבות בידענות מזוייפת. "כל האלימות הגואה בארץ אך ורק בגלל התקשורת החודרנית המחטטת בפצעים פתוחים ללא שום חמלה". בדרך היא גם לא שוכחת לציין שהכל בגלל שאנשי התקשורת שמאלניים כולם.
  • "אהבתי אותו והכי קל זה ליזכור את הרע אנשים אנושיים לא מישתכלים רק על הרע סך הכל הוא לא רצח אף אחד ומה שהוא עשה לא בסדר אבל לפי הדת מי שיהודי כן גם לרוצח מגיע חנניה אז לו פי אלף מגיע הרבה יותר שיסלחו לו וכל העם צריך להיתבייש בעצמו והתיקשורת בפרט". שוב התקשורת אשמה- רק הפעם על יותר שגיאות כתיב, יותר קשקושים על יהדות ופחות סימני פיסוק. זו תגובה שמדברת בשם עצמה, לדעתי.
  • "איש יקר הלך לנו (מערכת המשפט אשמה פה}" אוו, חידוש. הפעם מערכת המשפט אשמה, ולא התקשורת. מעניין מה עוד נמצא בתוך התגובה? "אנחנו צריכים לחזור למשפט על פי דיני תורה". אני חושב שמשפט על פי דין תורה תופס רק במקרה שדרסת קופאית.

מה עם האשמה של טופז עצמו? האם הבחירה לקחת את חייו בידיו נכפתה עליו? בסופו של דבר, הציבור הישראלי [או לפחות אותו אחוז מתחתית החבית שמשאיר תגובות שכאלו] נכנע ללאווירת ההתענרות הכללית מאחריות שפושה במדינה הזאת. אין מים? זו אשמת האזרח הקטן ולא, חלילה, מפעלים מסובסדים שמשתמשים בכמות גדולה פי שישה ומשלמים פחות מרבע. האזרח גם אשם בגלל שהוא לא מכוון את המזגן שלו ל25 מעלות [25 מעלות? ברצינות? הרי זו הטמפרטורה של הגיהנום באוגוסט!] והחיילים שמשתתפים [כמעבירים או כמקבלים] בזובור הם כולם נערי זכים וחפים מכל אשמה.תמיד יש מישהו להאשים, תמיד זו אחריות של מישהו אחר. אולי זו השפעת, אבלי אני אישית מרגיש את הבחילה עולה בי.

מודעות פרסומת