• כוח המחץ מצליח בקולנוע. וופטי פאקינג היי.
    אחרי ההצלחה של הרובוטריקים [או כמו שהוגדר בויג'יקאטס, "דוסון קריק- עם רובוטים!"] האולפנים ההוליוודיים שמו להם למטרה לשווק לי מחדש את הילדות שלי בצירוף התוספת המיותרת של שחקנים מעיקים. אז אם בדוסו- סליחה, רובוטריקים היו אלה שיה לה-באף ומייגן פוקס [שכישוריה הת'ספיאניים מסתכמים ב"היי, יש לי ציצים!"], כוח המחץ מתעקש לדחוף לי לצלחת את דיימון וויינס, שהעיק עוד בימי "מת לצעוק" הראשון. על ליהוקו של ג'וזף גורדון-לוויט לתפקיד קוברה קומנדר אני בכלל לא אתחיל לדבר, כי בכל פעם שהנושא עולה אני מאבד את ההכרה ומוצא עצמי ערום ביער עם טעם מוזר של דם בפה.
    אבל כמובן שאני אלך לראות את הסרט הזה בקולנוע, גוררמיט.
  • ילדים אוהבים את "דמדומים". כמה מפתיע.
    הייתי יכול לכתוב פה שישה עמודים על הבעיות שלי עם "דמדומים" [נתחיל בעובדה שהוא סרט מחורבן* ונעבוד משם], ועל העובדה ששותפתי לצפיה בו נעמדה באולם הקולנוע אי-שם באוסטרליה והתחילה לצעוק על המסך בערבית מדוברת [זה לא ממש הפריע לשאר האולם שהיה ריק פרט לשישיית נערות בנות 15 שריירו קולקטיבית על השחקן הראשי עם התספורת המנופחת].
  • הייתי יכול לכתוב על הבושה שבבחירה בסרט הזה לאיזהשהוא פרס שהוא לא ראזי, אבל אז ראיתי את שאר הזוכים: האנה מונטאנה, בריטני ספירס, האחים ג'ונאס [יום יבוא ומישוה יאלץ להסביר לי מי הם] והיי סקול מיוזיקל 3. אפשר להירגע, חברים, זה פשוט אומר שעתידו של המין האנושי אבוד.
  • אין לי מושג מי זאת. אולי זה בגלל שאני לא רואה טראש.
    אני חושב שבכתבה הזאת יש כמה נקודות ששווה להתמקד בהן.

    1. אם את רוצה שיפסיקו להתייחס אלייך בתור סמל סקס, מה דעתך- וזה רק רעיון, כן- לא לפרסם יחד עם הכתתבה עלייך תמונה שלך בביקיני? מה עם תמונה שלך מתקנת אופניים, או שוקדת בעיון על ספר מדמ"ח טוב?
    2. אני מצטער, אבל הכיתוב"אני חושבת שאני מגניבה" מתחת לתמונה שלה מתעסקת עם חציר או מה שזה לא יהיה פשוט קרע אותי מצחוק.
    3. ממתי אנשים שנפלו מתכניות ריאליטי הפכו באופן רשמי ל"פליטים"? האם גם להם אסור להביא אוכל או ביגוד חם? אתמהה.
  • בניזרי לא רוצה ללכת לכלא.
    ובכן, אני מבין אותו. השעות לא נוחות, האוכל לא משהו, ובשבילו ללכת לכלא זה בטח כמו לפתוח פייסבוק- יצא לו להתקל בכמה אנשים שהוא לא ראה מלא זמן ואולי לא ממש מתחשק לו להיכנס איתם למערכת יחסים מחדש.
    בניזרי רוצה לדחות את תקופת מאסרו בכדי שיוכל לבלות את החגים עם אמו בת ה81, ולחזות בהולדת שני נכדיו. אחרי זה לא נוח לו כי אמור לבוא הטכנאי של היס לחבר לו את הממיר HD, מיד לאחר מכן יתחיל לו כאב ראש אז לא ממש מתאים, ושבועיים אח"כ בכלל יש את הגמר של כוכב נולד. עונש עונש, אבל יש דברים שלא עושים לבנאדם.
    טאף טיטיז, אדון בניזרי. אותי לימדו בבית הספר שהחיים זה לא תכנית בכקשתך, ואתה לא תמיד יכול לקבל את מה שאתה רוצה. מצד שני, אומרים שמערכת החינוך שלכם שונה לחלוטין- אז אולי אתה למדת שיעור אחר.
    ובכלל, רק אני חושב שההתעקשות של עורכי-הדין מטעם בניזרי על ערעורי עונש חוזרים ונשנים הם שיחזור לא רע של סצינת הויכוח בין ג'ון בנדר למנהל ביה"ס ב"מועדון ארוחת הבוקר"?

*אבל לא הגרוע שראיתי מעודי. הכבוד הזה שמור לסרט הזה.

מודעות פרסומת